ספר אורנטיה באנגלית הוא נחלת הכלל ברחבי העולם מאז 2006.
תרגומים: © 2018 הקרן של אורנטיה
FINAL APPEARANCES AND ASCENSION
ההופעות האחרונות וההרקעה
1955 193:0.1 THE sixteenth morontia manifestation of Jesus occurred on Friday, May 5, in the courtyard of Nicodemus, about nine o’clock at night. On this evening the Jerusalem believers had made their first attempt to get together since the resurrection. Assembled here at this time were the eleven apostles, the women’s corps and their associates, and about fifty other leading disciples of the Master, including a number of the Greeks. This company of believers had been visiting informally for more than half an hour when, suddenly, the morontia Master appeared in full view and immediately began to instruct them. Said Jesus:
2018 193:0.1 הופעתו המורונטית השש עשרה של ישוע התרחשה ביום ששי, ה-5 במאי, בחצר ביתו של ניקודמוס, סמוך לשעה תשע בערב. זה הערב היווה הניסיון הראשון של המאמינים הירושלמיים להתאסף יחד מאז התחייה. אז נאספו שם אחד עשר השליחים, סגל הנשים וחברותיהן, וכחמישים מתלמידיו הבכירים האחרים של ׳המאסטר׳, לרבות כמה יוונים. חבורת המאמינים הזו שוחחה באופן בלתי רשמי יותר מחצי שעה כאשר לפתע הופיע ׳המאסטר׳ המורונטי לעיני כולם ומיד החל ללמד אותם. אמר ישוע:
1955 193:0.2 “Peace be upon you. This is the most representative group of believers—apostles and disciples, both men and women—to which I have appeared since the time of my deliverance from the flesh. I now call you to witness that I told you beforehand that my sojourn among you must come to an end; I told you that presently I must return to the Father. And then I plainly told you how the chief priests and the rulers of the Jews would deliver me up to be put to death, and that I would rise from the grave. Why, then, did you allow yourselves to become so disconcerted by all this when it came to pass? and why were you so surprised when I rose from the tomb on the third day? You failed to believe me because you heard my words without comprehending the meaning thereof.
2018 193:0.2 ״שלום עליכם. זו קבוצת המאמינים המייצגת ביותר – שליחים ותלמידים, גברים כנשים – לעיניה הופעתי מאז נגאלתי מן הגוף
[1]. אני קורא לכם כעת להעיד כי אמרתי לכם מבעוד מועד ששהותי אתכם חייבת להסתיים; אמרתי לכם שבקרוב אדרש לשוב ׳לאב׳. ואז אמרתי לכם בפשטות שהכוהנים הגדולים ושליטי היהודים יסגירו אותי כדי להמיתני, ושאקום מן הקבר[2]. מדוע, אפוא, הרשיתם לעצמכם לדאוג כאשר כל אלה התרחשו? ומדוע הופתעתם כל כך כאשר קמתי מן הקבר ביום השלישי? לא האמנתם לי משום ששמעתם את דברי אך לא הבנתם את משמעותם[3].
1955 193:0.3 “And now you should give ear to my words lest you again make the mistake of hearing my teaching with the mind while in your hearts you fail to comprehend the meaning. From the beginning of my sojourn as one of you, I taught you that my one purpose was to reveal my Father in heaven to his children on earth. I have lived the God-revealing bestowal that you might experience the God-knowing career. I have revealed God as your Father in heaven; I have revealed you as the sons of God on earth. It is a fact that God loves you, his sons. By faith in my word this fact becomes an eternal and living truth in your hearts. When, by living faith, you become divinely God-conscious, you are then born of the spirit as children of light and life, even the eternal life wherewith you shall ascend the universe of universes and attain the experience of finding God the Father on Paradise.
2018 193:0.3 ״וכעת, הסכיתו לדברי, פן תשגו שוב ותאזינו לתורתי רק בראשכם, ולבבכם לא יבין את משמעותהּ. מתחילת שהותי אתכם כאחד האדם, לימדתי אתכם שתכליתי היחידה היא לגלות את ׳האב׳ שבשמיים לילדיו שבארץ[4]. חייתי את משימת המתת לגילוי האל כדי שתוכלו אתם להתנסות בקריירה של ידיעת האל. גיליתי את האל שהוא ׳אביכם׳ שבשמיים[5]. עובדה היא שאלוהים אוהב אתכם, בניו. אם תקבלו באמונה את דברי, תהפוך עובדה זו לאמת חיה ונצחית בלבבותיכם. אם תחיו באמונה, כי אז תהפכו ליודעי-אל אלוהיים, ותיוולדו מחדש ברוח כילדי האור והחיים, אותם חיי הנצח במהלכם תרקיעו ליקום היקומים ותזכו להתנסות במציאת אלוהים ׳האב׳ בפרדיס[6][7].
1955 193:0.4 “I admonish you ever to remember that your mission among men is to proclaim the gospel of the kingdom—the reality of the fatherhood of God and the truth of the sonship of man. Proclaim the whole truth of the good news, not just a part of the saving gospel. Your message is not changed by my resurrection experience. Sonship with God, by faith, is still the saving truth of the gospel of the kingdom. You are to go forth preaching the love of God and the service of man. That which the world needs most to know is: Men are the sons of God, and through faith they can actually realize, and daily experience, this ennobling truth. My bestowal should help all men to know that they are the children of God, but such knowledge will not suffice if they fail personally to faith-grasp the saving truth that they are the living spirit sons of the eternal Father. The gospel of the kingdom is concerned with the love of the Father and the service of his children on earth.
2018 193:0.4 ״אני מתריע בכם לזכור תמיד שמשימתכם בקרב בני האדם הינה להטיף לבשורת המלכות – מציאוּת אבהותו של האל והאמת אודות היות האדם בנו. הטיפו לכל החדשות הטובות, ולא רק לחלק מבשורת הגאולה. המסר שלכם אינו משתנה בשל התנסות התחייה שלי. היות האדם בן, באמונה, עדיין הינה אמת הגאולה של בשורת המלכות. עליכם לצאת ולהטיף לאהבת האל ולשירות האדם[8]. יותר מכול, נזקק העולם לדעת כי: האדם הוא בן האלוהים, ובאמונה יוכל להכיר ולחוות מדי יום ביומו אמת מרוממת זו. משימת המתת שלי תוכל לסייע לכל בני האדם להכיר בעובדה שהם בני האלוהים, אך ידע שכזה לבדו לא יספיק אם לא יתפשו אישית, באמונה, את האמת הגואלת שהם בניו הרוחניים החיים של ׳האב׳ הנצחי. בשורת המלכות קשורה לאהבת ׳האב׳ ולשירות ילדיו שבארץ[9].
1955 193:0.5 “Among yourselves, here, you share the knowledge that I have risen from the dead, but that is not strange. I have the power to lay down my life and to take it up again; the Father gives such power to his Paradise Sons. You should the rather be stirred in your hearts by the knowledge that the dead of an age entered upon the eternal ascent soon after I left Joseph’s new tomb. I lived my life in the flesh to show how you can, through loving service, become God-revealing to your fellow men even as, by loving you and serving you, I have become God-revealing to you. I have lived among you as the Son of Man that you, and all other men, might know that you are all indeed the sons of God. Therefore, go you now into all the world preaching this gospel of the kingdom of heaven to all men. Love all men as I have loved you; serve your fellow mortals as I have served you. Freely you have received, freely give. Only tarry here in Jerusalem while I go to the Father, and until I send you the Spirit of Truth. He shall lead you into the enlarged truth, and I will go with you into all the world. I am with you always, and my peace I leave with you.”
2018 193:0.5 ״כאן, ביניכם, אתם חולקים בידיעה שקמתי לתחייה מן המתים, אך אין זה מוזר. לי הכוח להקריב את חיי ולקחתם שוב; ׳האב׳ נותן כוח שכזה לבניו, ׳בני פרדיס׳[10]. דווקא ראוי שתתרגשו בלבכם מן הידיעה שמעט לאחר שיצאתי אני מקברו של יוסף החלו המתים של העידן בהרקעת הנצח[11]. חייתי את חיי בגוף כדי להראות לכם שבאמצעות שירות אוהב תוכלו לגלות את האל לאחיכם, ממש כשם שאני, באופן שאהבתי ושרתתי אתכם, גיליתי את האל לכם[12]. חייתי ביניכם ׳כבן האדם׳ כדי שאתם, ובני אדם אחרים, יוכלו לדעת כי הם אכן בני האלוהים[13]. לפיכך, צאו לעולם והטיפו לבשורת מלכות שמיים זו לכל בני האדם[14]. אהבו את בני האדם כפי שאהבתי אני אתכם; שרתו את אחיכם בני התמותה כפי ששרתתי אני אתכם. קיבלתם בחופשיות, תנו בחופשיות[15]. חכו כאן בירושלים עד שאלך ׳לאב׳, ועד שאשלח אליכם את ׳רוח האמת׳[16]. היא תוביל אתכם לאמת המורחבת, ואני אלך עמכם לקצוות עולם. אני תמיד עמכם, ואת שלומי אניח לכם[17].״
1955 193:0.6 When the Master had spoken to them, he vanished from their sight. It was near daybreak before these believers dispersed; all night they remained together, earnestly discussing the Master’s admonitions and contemplating all that had befallen them. James Zebedee and others of the apostles also told them of their experiences with the morontia Master in Galilee and recited how he had three times appeared to them.
2018 193:0.6 ׳המאסטר׳ נעלם מעיניהם מיד עם סיום דבריו. המאמינים התפזרו רק סמוך ל1.עלות השחר; כל הלילה המשיכו לשוחח במרץ אודות שציווה ׳המאסטר׳ וכל אשר אירע להם. יעקב זבדיה, ושליחים אחרים, סיפרו להם אודות התנסויותיהם עם ׳המאסטר׳ המורונטי בגליל וסיפרו כיצד הופיע לעיניהם שלוש פעמים.
¶ 1. ההופעה בשִיחָר
1. THE APPEARANCE AT SYCHAR
1. ההופעה בשִיחָר
1955 193:1.1 About four o’clock on Sabbath afternoon, May 13, the Master appeared to Nalda and about seventy-five Samaritan believers near Jacob’s well, at Sychar. The believers were in the habit of meeting at this place, near where Jesus had spoken to Nalda concerning the water of life. On this day, just as they had finished their discussions of the reported resurrection, Jesus suddenly appeared before them, saying:
2018 193:1.1 סמוך לשעה ארבע אחר הצהריים של שבת, ה-13 במאי, הופיע ׳המאסטר׳ בסמוך לבאר יעקב, בשיחר, לעיני נָלְדַה וכשבעים מאמינים שומרונים. המאמינים נהגו להיפגש כאן, בסמוך למקום בו שוחח ישוע עם נלדה אודות מי החיים. ביום זה, ממש כשסיימו לשוחח על הדיווחים אודות התחייה, הופיע לפתע ישוע לעיניהם ואמר:
1955 193:1.2 “Peace be upon you. You rejoice to know that I am the resurrection and the life, but this will avail you nothing unless you are first born of the eternal spirit, thereby coming to possess, by faith, the gift of eternal life. If you are the faith sons of my Father, you shall never die; you shall not perish. The gospel of the kingdom has taught you that all men are the sons of God. And this good news concerning the love of the heavenly Father for his children on earth must be carried to all the world. The time has come when you worship God neither on Gerizim nor at Jerusalem, but where you are, as you are, in spirit and in truth. It is your faith that saves your souls. Salvation is the gift of God to all who believe they are his sons. But be not deceived; while salvation is the free gift of God and is bestowed upon all who accept it by faith, there follows the experience of bearing the fruits of this spirit life as it is lived in the flesh. The acceptance of the doctrine of the fatherhood of God implies that you also freely accept the associated truth of the brotherhood of man. And if man is your brother, he is even more than your neighbor, whom the Father requires you to love as yourself. Your brother, being of your own family, you will not only love with a family affection, but you will also serve as you would serve yourself. And you will thus love and serve your brother because you, being my brethren, have been thus loved and served by me. Go, then, into all the world telling this good news to all creatures of every race, tribe, and nation. My spirit shall go before you, and I will be with you always.”
2018 193:1.2 ״שלום עליכם. תשמחו לדעת שאני התחייה והחיים, אך כל אלה לא יעזרו לכם כלל אלא אם קודם לכן תיוולדו מן הרוח הנצחית, ובאמונה תרכשו את חיי הנצח[18][19][20]. אם תהיו בני האמונה של ׳אבי׳, כי אז לעולם לא תמותו; לעולם לא תכחדו[21][22]. בשורת המלכות לימדה אתכם כי כל בני האדם בני האלוהים הם. נדרש להפיץ ברחבי העולם את החדשות הטובות בנוגע לאהבת ׳האב׳ השמימי לילדיו שבארץ[23]. הגיע הזמן שבו תסגדו לאלוהים לא על גריזים ולא בירושלים, אלא באשר אתם, כאשר אתם, ברוח ובאמת[24]. הגאולה הינה מתת האל לכל אלה אשר יאמינו שהם בניו. אך אל תלכו שולל; אף כי הגאולה הינה מתת האל הניתנת בחופשיות לכל המקבלים אותה באמונה, אחריה מגיעה ההתנסות של פירות הרוח שמניבים חיי רוח אלה, אשר בגוף. קבלתה של הדוקטרינה אודות אבהותו של האל מעידה על כך שקיבלתם באופן חופשי את האמת אודות אחוות האדם[25][26]. ואם אדם הוא אח, הוא אפילו יותר משכן, אותו תובע האל שתאהבו כמוכם. את אחיכם, בשר מבשרכם, לא רק תאהבו כבן משפחה, אלא גם אותו תשרתו כמו שתשרתו את עצמכם. וכך, אתם תאהבו ותשרתו את אחיכם משום שאני אהבתי ושרתתי אתכם כך, באשר אתם אחי. רוחי תלך לפניכם, ואני תמיד אהיה עמכם.״[27][28]
1955 193:1.3 These Samaritans were greatly astonished at this appearance of the Master, and they hastened off to the near-by towns and villages, where they published abroad the news that they had seen Jesus, and that he had talked to them. And this was the seventeenth morontia appearance of the Master.
2018 193:1.3 השומרונים הללו נדהמו מאוד מהופעתו של ׳המאסטר׳, ומיהרו לעיירות ולכפרים הסמוכים כדי להפיץ את החדשות שראו את ישוע ושהוא דיבר אליהם. הייתה זו הופעתו השבע עשרה של ׳המאסטר׳.
¶ 2. ההופעה בפיניקיה
2. THE PHOENICIAN APPEARANCE
2. ההופעה בפיניקיה
1955 193:2.1 The Master’s eighteenth morontia appearance was at Tyre, on Tuesday, May 16, at a little before nine o’clock in the evening. Again he appeared at the close of a meeting of believers, as they were about to disperse, saying:
2018 193:2.1 הופעתו השמונה עשרה של ׳המאסטר׳ הייתה בצור, ביום שלישי, ה-16 במאי, מעט לפני השעה תשע בערב. שוב הופיע בסמוך לסיומה של פגישת מאמינים, וכשעמדו להתפזר, אמר:
1955 193:2.2 “Peace be upon you. You rejoice to know that the Son of Man has risen from the dead because you thereby know that you and your brethren shall also survive mortal death. But such survival is dependent on your having been previously born of the spirit of truth-seeking and God-finding. The bread of life and the water thereof are given only to those who hunger for truth and thirst for righteousness—for God. The fact that the dead rise is not the gospel of the kingdom. These great truths and these universe facts are all related to this gospel in that they are a part of the result of believing the good news and are embraced in the subsequent experience of those who, by faith, become, in deed and in truth, the everlasting sons of the eternal God. My Father sent me into the world to proclaim this salvation of sonship to all men. And so send I you abroad to preach this salvation of sonship. Salvation is the free gift of God, but those who are born of the spirit will immediately begin to show forth the fruits of the spirit in loving service to their fellow creatures. And the fruits of the divine spirit which are yielded in the lives of spirit-born and God-knowing mortals are: loving service, unselfish devotion, courageous loyalty, sincere fairness, enlightened honesty, undying hope, confiding trust, merciful ministry, unfailing goodness, forgiving tolerance, and enduring peace. If professed believers bear not these fruits of the divine spirit in their lives, they are dead; the Spirit of Truth is not in them; they are useless branches on the living vine, and they soon will be taken away. My Father requires of the children of faith that they bear much spirit fruit. If, therefore, you are not fruitful, he will dig about your roots and cut away your unfruitful branches. Increasingly, must you yield the fruits of the spirit as you progress heavenward in the kingdom of God. You may enter the kingdom as a child, but the Father requires that you grow up, by grace, to the full stature of spiritual adulthood. And when you go abroad to tell all nations the good news of this gospel, I will go before you, and my Spirit of Truth shall abide in your hearts. My peace I leave with you.”
2018 193:2.2 ״שלום עליכם. אתם שמחים לדעת כי ׳בן האדם׳ קם לתחייה מן המתים משום שכך תדעו שגם אתם וגם אחיכם תשרדו את המוות. אך הישרדות זו תלויה בכך שקודם לכן נולדתם מן הרוח, הרוח המבקשת את האמת ומוצאת האל[29]. לחם החיים ומימיהם ניתנים רק לרעבים לאמת ולצמאים לצדיקות – לאלוהים[30][31]. בשורת המלכות איננה עובדת התחייה מן המתים. האמיתוֹת הגדולות הללו, עובדות היקום הללו, קשורות כולן לבשורה משום שהן חלק מן התוצאה באמונה בחדשות הטובות והן חלק מן ההתנסות המאוחרת יותר של אלה אשר הופכים, באמונה, במעשים ובאמת לבני העַד של האל הנצחי. ׳אבי׳ שלח אותי לעולם הזה להטיף לאנושות כולה לגאולה זו, גאולת היותכם בנים[32]. וכך, שולח אני אתכם לכל עבר להטיף לגאולה זו, של היותכם בנים[33]. הגאולה הינה מתת חופשית של האל, אך אלה שנולדים מן הרוח מתחילים מיד להפגין את פירותיה של הרוח בשירות אוהב לאחיהם[34]. ואלה פירות הרוח האלוהית אותם מניבים חייהם של אינדיבידואלים שנולדו מן הרוח ויודעים את האל: שירות אוהב, מסירות נטולת אנוכיות, נאמנות של אומץ, הוגנות של כֵּנות, יושר מואר, תקווה שאיננה חדלה, אמון של שיתוף, סעד של חמלה, טוּב שתמיד ניתן לסמוך עליו, סובלנות של סליחה, ושלווה מתמדת. אם מי שמכריז על עצמו מאמין איננו מפגין פירות רוח אלוה אלה בחייו, כי אז מת הוא; ׳רוח האמת׳ אינה שוכנת בו; הוא כענף חסר תועלת בגפן החיה אשר בקרוב יסולק[35]. ׳אבי׳ תובע את ילדי האמונה כי יניבו פירות רוח רבים[36]. ולכן, אם לא תהיו נאמנים, הוא יחפור סביב לשורשיכם ויכרות את הענפים שאינם מניבים. בעת שאתם מתקדמים אל עבר מלכות האל, עליכם להמשיך ולהרבות בפירות הרוח. תוכלו לבוא בשערי המלכות כילדים, אך ׳האב׳ תובע מכם להתבגר, בחסד, ולהגיע למעמד של רוח בוגרת לגמרי[37][38]. כאשר תצאו לעולם לספר לכל האומות על החדשות הטובות של בשורה זו, אלך אני לפניכם, ׳ורוח האמת׳ שלי תשכון בלבבותיכם. את שלומי אניח לכם[39].״
1955 193:2.3 And then the Master disappeared from their sight. The next day there went out from Tyre those who carried this story to Sidon and even to Antioch and Damascus. Jesus had been with these believers when he was in the flesh, and they were quick to recognize him when he began to teach them. While his friends could not readily recognize his morontia form when made visible, they were never slow to identify his personality when he spoke to them.
2018 193:2.3 ואז נעלם ׳המאסטר׳ מעיניהם. למחרת, הם יצאו מצור אל עבר צידון, ואפילו אנטיוכיה ודמשק. ישוע היה עם המאמינים הללו כשהיה בגוף ולכן הם הכירו אותו מיד כשהתחיל ללמד אותם. אף כי חבריו לא הצליחו להכיר את הצורה המורונטית של שנגלתה לעיניהם, הם תמיד מיהרו לזהות את אישיותו כשדיבר אליהם.
¶ 3. ההופעה האחרונה בירושלים
3. LAST APPEARANCE IN JERUSALEM
3. ההופעה האחרונה בירושלים
1955 193:3.2 “Peace be upon you. I have asked you to tarry here in Jerusalem until I ascend to the Father, even until I send you the Spirit of Truth, who shall soon be poured out upon all flesh, and who shall endow you with power from on high.” Simon Zelotes interrupted Jesus, asking, “Then, Master, will you restore the kingdom, and will we see the glory of God manifested on earth?” When Jesus had listened to Simon’s question, he answered: “Simon, you still cling to your old ideas about the Jewish Messiah and the material kingdom. But you will receive spiritual power after the spirit has descended upon you, and you will presently go into all the world preaching this gospel of the kingdom. As the Father sent me into the world, so do I send you. And I wish that you would love and trust one another. Judas is no more with you because his love grew cold, and because he refused to trust you, his loyal brethren. Have you not read in the Scripture where it is written: ‘It is not good for man to be alone. No man lives to himself’? And also where it says: ‘He who would have friends must show himself friendly’? And did I not even send you out to teach, two and two, that you might not become lonely and fall into the mischief and miseries of isolation? You also well know that, when I was in the flesh, I did not permit myself to be alone for long periods. From the very beginning of our associations I always had two or three of you constantly by my side or else very near at hand even when I communed with the Father. Trust, therefore, and confide in one another. And this is all the more needful since I am this day going to leave you alone in the world. The hour has come; I am about to go to the Father.”
2018 193:3.2 ״שלום עליכם. ביקשתי מכם להשתהות בירושלים עד אשר ארקיע ׳לאב׳, ואפילו עד אשר אשלח לכם את ׳רוח האמת׳, אשר בקרוב תשטוף כל בשר, ואשר תעניק לכם עוצמה מלמעלה[41][42][43].״ שמעון הקנאי קטע את ישוע, ושאל: ״אז, ׳מאסטר׳, האם תחדש את המלכות ונראה את תהילת האל עלי אדמות?״ לאחר ששמע את שאלתו של שמעון, ענה לו ישוע: ״שמעון, אתה עדיין נצמד לרעיונות הישנים שלך ביחס למשיח היהודי ומלכות החומר. אך לאחר שהרוח תרד עליך, תקבל כוח רוחני ואז תצא לקצוות עולם להטיף לבשורה מלכות זו. כשם ׳שהאב׳ שלח אותי לעולם, כך שולח אני אתכם[44]. ואני מבקש שתאהבו ותסמכו זה על זה[45]. יהודה איננו יותר אתכם משום שאהבתו כבתה, ומשום שהוא מאן לסמוך עליכם, על אחיו הנאמנים. האם לא קראתם בתורה, ככתוב: ׳לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ[46]. לא יחיה האדם לבדו?׳ וגם ככתוב: ׳אִישׁ רֵעִים, להתרועעַ?׳ האם לא שלחתי אתכם זוגות זוגות כדי שלא תהיו בודדים ותיפלו קורבן לצרות ולעוגמת הנפש של הבדידות? היטב תדעו גם, שכשהייתי בגוף, לא הרשיתי לעצמי להיות לבד לפרקי זמן ארוכים[47][48][49]. מתחילת הקשר בינינו, תמיד היו שניים או שלושה מכם לצידי או קרובים אלי אפילו כשהתייחדתי עם ׳האב׳. לכן, סמכו ובטחו זה בזה. וזה נחוץ עוד יותר משום שהיום אעזוב אתכם לבדכם בעולם. הגיעה השעה; אני עומד ללכת ׳לאב׳.״
1955 193:3.3 When he had spoken, he beckoned for them to come with him, and he led them out on the Mount of Olives, where he bade them farewell preparatory to departing from Urantia. This was a solemn journey to Olivet. Not a word was spoken by any of them from the time they left the upper chamber until Jesus paused with them on the Mount of Olives.
2018 193:3.3 ולאחר שסיים את דבריו, סימן להם לבוא איתו והוביל אותם להר הזיתים, שם נפרד מהם לשלום כהכנה לעזיבתו את אורנטיה. הייתה זו צעידה מהורהרת להר הזיתים. איש מהם לא הוציא הגה מפיו מן הרגע בו עזבו את האולם העליון ועד שישוע עצר איתם על הר הזיתים.
¶ 4. הסיבות לנפילתו של יהודה
4. CAUSES OF JUDAS’S DOWNFALL
4. הסיבות לנפילתו של יהודה
1955 193:4.1 It was in the first part of the Master’s farewell message to his apostles that he alluded to the loss of Judas and held up the tragic fate of their traitorous fellow worker as a solemn warning against the dangers of social and fraternal isolation. It may be helpful to believers, in this and in future ages, briefly to review the causes of Judas’s downfall in the light of the Master’s remarks and in view of the accumulated enlightenment of succeeding centuries.
2018 193:4.1 בחלקו הראשון של מסר הפרידה של ׳המאסטר׳ לשליחיו, הוא רמז לאובדן של יהודה וסימן את גורלו הטרגי של חברם לעבודה הבוגד כתמרור אזהרה כבד משקל כנגד סכנות ההתבודדות מחברת הזולת. מאמינים בעידן הזה, ובעידני העתיד, עשויים להיעזר בסקירה של הגורמים לנפילתו של יהודה לאור הערותיו של ׳המאסטר׳ ולאור כל התובנות שנצברו במאות השנים מאז.
1955 193:4.2 As we look back upon this tragedy, we conceive that Judas went wrong, primarily, because he was very markedly an isolated personality, a personality shut in and away from ordinary social contacts. He persistently refused to confide in, or freely fraternize with, his fellow apostles. But his being an isolated type of personality would not, in and of itself, have wrought such mischief for Judas had it not been that he also failed to increase in love and grow in spiritual grace. And then, as if to make a bad matter worse, he persistently harbored grudges and fostered such psychologic enemies as revenge and the generalized craving to “get even” with somebody for all his disappointments.
2018 193:4.2 כשאנו מתבוננים אחורה בטרגדיה הזו, אנו סבורים שיהודה שגה בראש ובראשונה בשל העובדה שהיה אישיות מבודדת במובחן, אישיות סגורה שנמנעה מקשרים חברתיים רגילים. הוא התמיד לסרב לבטוח או להתרועע בחופשיות עם חבריו השליחים. אך היותו אישיות מבודדת לא הייתה כשלעצמה גורמת ליהודה כל כך הרבה צרות אילו היה מצליח לגדול באהבה שרחש ולצמוח בחסד הרוחני. בנוסף, וכדי להוסיף חטא על פשע, הוא התמיד לטור טינה וטיפח בתוכו אויבים פסיכולוגיים כגון הנקמה, והתשוקה הכללית ״להתנקם״ במישהו על כל האכזבות שנחל.
1955 193:4.3 This unfortunate combination of individual peculiarities and mental tendencies conspired to destroy a well-intentioned man who failed to subdue these evils by love, faith, and trust. That Judas need not have gone wrong is well proved by the cases of Thomas and Nathaniel, both of whom were cursed with this same sort of suspicion and overdevelopment of the individualistic tendency. Even Andrew and Matthew had many leanings in this direction; but all these men grew to love Jesus and their fellow apostles more, and not less, as time passed. They grew in grace and in a knowledge of the truth. They became increasingly more trustful of their brethren and slowly developed the ability to confide in their fellows. Judas persistently refused to confide in his brethren. When he was impelled, by the accumulation of his emotional conflicts, to seek relief in self-expression, he invariably sought the advice and received the unwise consolation of his unspiritual relatives or those chance acquaintances who were either indifferent, or actually hostile, to the welfare and progress of the spiritual realities of the heavenly kingdom, of which he was one of the twelve consecrated ambassadors on earth.
2018 193:4.3 הצירוף האומלל של הייחודיות ושל נטיותיו המנטליות גרם לחיסולו של אדם שכוונותיו היו טובות ואשר לא הצליח להכריע את הרוע הזה באמצעות אהבה, אמונה ואמון. אם נתבונן במקרים של תומאס ונתנאל, נוכל לקבל הוכחה שיהודה לא היה חייב לסטות מדרך הישר, שכן שניהם לקו באותה הקללה של החשדנות ושל נטיות אינדיבידואליסטיות יותר מדי מפותחות. אפילו לאנדראס ולמתי היו לא מעט נטיות רבות מסוג זה; אך בחלוף הזמן, כל האנשים הללו למדו לאהוב את ישוע ואת חבריהם השליחים יותר, לא פחות. הם צמחו בחסדם ובידיעת האמת[50]. הם למדו לסמוך יותר ויותר על אחיהם ולמדו לאיטם לשתף את חבריהם. יהודה התמיד בסירובו לשתף את אחיו. כאשר ההצטברות של הקונפליקטים הרגשיים שלו אילצה אותו להתבטא כדי למצוא פורקן, הוא תמיד ביקש וקיבל את עצתם של קרובי משפחה בלתי רוחניים או של מכרים שפגש, כאלה שלא היה להם אכפת מהתקדמותן של מציאויות הרוח של מלכות השמים, או שאפילו היו עוינים לאותה המלכות אשר הוא היה אחד משניים עשר השגרירים שקודשו לה בארץ.
1955 193:4.4 Judas met defeat in his battles of the earth struggle because of the following factors of personal tendencies and character weakness:
2018 193:4.4 יהודה נכשל במאבק בקרבות שבארץ בשל גורמי נטיות האישיוּת וחולשות האופי הבאות:
1955 193:4.5 1. He was an isolated type of human being. He was highly individualistic and chose to grow into a confirmed “shut-in” and unsociable sort of person.
2018 193:4.5 1. הוא היה אדם מסוג מבודד. הוא היה אדם אינדיבידואליסט מאוד אשר בחר להפוך לאדם ״סגור״ ובלתי חברתי בעליל.
1955 193:4.6 2. As a child, life had been made too easy for him. He bitterly resented thwarting. He always expected to win; he was a very poor loser.
2018 193:4.6 2. כילד, החיים היו קלים מדי עבורו. הוא הרגיש מרמור עז כנגד ההתנגדות הוא תמיד ציפה לנצח; הוא לא ידע להפסיד בכבוד.
1955 193:4.7 3. He never acquired a philosophic technique for meeting disappointment. Instead of accepting disappointments as a regular and commonplace feature of human existence, he unfailingly resorted to the practice of blaming someone in particular, or his associates as a group, for all his personal difficulties and disappointments.
2018 193:4.7 3. הוא לעולם לא רכש את הכלים הפילוסופיים כדי להתמודד עם האכזבה. במקום לקבל את האכזבות כחלק נורמלי ושגרתי של הקיום האנושי, הוא תמיד בחר להאשים מישהו ספציפי, או את חבריו כקבוצה, על כל הקשיים והאכזבות שחווה בעצמו.
2018 193:4.8 4. הוא נטה לטור טינה; הוא תמיד השתעשע ברעיונות על נקמה.
1955 193:4.9 5. He did not like to face facts frankly; he was dishonest in his attitude toward life situations.
2018 193:4.9 5. הוא לא אהב להתמודד בכות עם העובדות; הוא התמודד עם מצבי החיים בחוסר כנות.
1955 193:4.10 6. He disliked to discuss his personal problems with his immediate associates; he refused to talk over his difficulties with his real friends and those who truly loved him. In all the years of their association he never once went to the Master with a purely personal problem.
2018 193:4.10 6. הוא לא אהב לשוחח על בעיותיו האישיות עם חבריו הקרובים; הוא סירב לשוחח על קשייו עם חברי אמת ואלה שבאמת אהבו אותו. בכל השנים שהיה בקשר עם ׳המאסטר׳, הוא מעולם לא בא אליו עם בעיה אישית שלו.
1955 193:4.11 7. He never learned that the real rewards for noble living are, after all, spiritual prizes, which are not always distributed during this one short life in the flesh.
2018 193:4.11 7. הוא מעולם לא למד שאחרי ככלות הכול, הגמול האמיתי לחיים נאצלים הוא בדמות פרסים רוחניים שאינם תמיד ניתנים לאחר תקופת חיים אחת קצרה בגוף.
1955 193:4.12 As a result of his persistent isolation of personality, his griefs multiplied, his sorrows increased, his anxieties augmented, and his despair deepened almost beyond endurance.
2018 193:4.12 כתוצאה מהתבודדותו המתמדת כאישיות, צרותיו הלכו ורבו, צערו הלך וגדל, חרדותיו התעצמו והייאוש שחש העמיק עד שכמעט ואי אפשר היה לשאתו.
1955 193:4.13 While this self-centered and ultraindividualistic apostle had many psychic, emotional, and spiritual troubles, his main difficulties were: In personality, he was isolated. In mind, he was suspicious and vengeful. In temperament, he was surly and vindictive. Emotionally, he was loveless and unforgiving. Socially, he was unconfiding and almost wholly self-contained. In spirit, he became arrogant and selfishly ambitious. In life, he ignored those who loved him, and in death, he was friendless.
2018 193:4.13 אף כי לשליח הזה, המרוכז בעצמו, האינדיבידואליסט, לקה בבעיות נפשיות, רגשיות ורוחניות רבות, קשייו העיקריים היו: אישיותו הייתה מבודדת. דעתו הייתה חשדנית ונקמנית. הטמפרמנט שלו היה זועף ונקמן. רגשית, היה נטול אהבה ולא סלחן. חברתית, לא שיתף וכמעט לגמרי נשמר לעצמו. רוחנית, הוא הפך ליהיר ולשאפתן במובן האנוכי. בחייו, התעלם מאלה שאהבו אותו ואילו במותו, היה חסר חברים.
1955 193:4.14 These, then, are the factors of mind and influences of evil which, taken altogether, explain why a well-meaning and otherwise onetime sincere believer in Jesus, even after several years of intimate association with his transforming personality, forsook his fellows, repudiated a sacred cause, renounced his holy calling, and betrayed his divine Master.
2018 193:4.14 אלה, אם כן, הם הגורמים המנטליים והשפעות הרוע שיחד מהווים הסבר לכך שאדם בעל כוונות טובות אשר פעם האמין בכנות בישוע נטש את חבריו, התכחש למטרה קדושה, עזב את המשימה הקדושה שקיבל ובגד ׳במאסטר׳ האלוהי שלו אפילו לאחר כמה שנים של קשר קרוב עם אישיותו המתמירה.
¶ 5. הרקעתו של ׳המאסטר׳
5. THE MASTER’S ASCENSION
5. הרקעתו של ׳המאסטר׳
1955 193:5.1 It was almost half past seven o’clock this Thursday morning, May 18, when Jesus arrived on the western slope of Mount Olivet with his eleven silent and somewhat bewildered apostles. From this location, about two thirds the way up the mountain, they could look out over Jerusalem and down upon Gethsemane. Jesus now prepared to say his last farewell to the apostles before he took leave of Urantia. As he stood there before them, without being directed they knelt about him in a circle, and the Master said:
2018 193:5.1 השעה הייתה כמעט שבע וחצי בבוקר יום חמישי, ה-18 במאי, כשישוע הגיע למורדותיו המערביים של הר הזיתים מלווה באחד עשר השליחים הדוממים והמבולבלים קמעא. מכאן, בערך שני שלישים במעלה ההר, הם יכלו לצפות מעבר בירושלים ומטה על גת שמנים[51]. ישוע התכונן כעת לשאת את דברי הפרידה האחרונים לשליחים בטרם יעזוב את אורנטיה. בעוד הוא עומד שם לפניהם, הם כרעו ברך במעגל סביבו בלא שהונחו לעשות כן ׳והמאסטר׳ אמר:
1955 193:5.2 “I bade you tarry in Jerusalem until you were endowed with power from on high. I am now about to take leave of you; I am about to ascend to my Father, and soon, very soon, will we send into this world of my sojourn the Spirit of Truth; and when he has come, you shall begin the new proclamation of the gospel of the kingdom, first in Jerusalem and then to the uttermost parts of the world. Love men with the love wherewith I have loved you and serve your fellow mortals even as I have served you. By the spirit fruits of your lives impel souls to believe the truth that man is a son of God, and that all men are brethren. Remember all I have taught you and the life I have lived among you. My love overshadows you, my spirit will dwell with you, and my peace shall abide upon you. Farewell.”
2018 193:5.2 ״ביקשתי מכם להשתהות בירושלים עד אשר תקבלו את הכוח מלמעלה[52]. אני עומד לעזוב אתכם; אני עומד להרקיע אל ׳אבי׳, ובקרוב, בקרוב מאוד, נשלח לעולם הזה בו חייתי את ׳רוח האמת׳; וכשזו תבוא, התחילו להטיף מחדש לבשורת המלכות, ראשית בירושלים ואז בכל קצוות תבל[53][54]. אהבו את בני האדם באהבה שאהבתי אני אתכם ושרתו את אחיכם בני התמותה כפי שאני שרתתי אתכם. לו פירות הרוח של חייכם יניעו נשמות להאמין באמת שאדם בן האלוהים הוא, ושכל בני האדם אחים. זכרו את כל אשר לימדתי אתכם ואת החיים שחייתי ביניכם. אהבתי תאפיל עליכם, רוחי תשכון בתוככם, ושלומי יהיה עליכם. להתראות[55].״
1955 193:5.4 The Master went to Edentia by way of Jerusem, where the Most Highs, under the observation of the Paradise Son, released Jesus of Nazareth from the morontia state and, through the spirit channels of ascension, returned him to the status of Paradise sonship and supreme sovereignty on Salvington.
2018 193:5.4 ׳המאסטר׳ הלך לעדנטיה דרך ירושם, שם בהשגחתו של ׳בן פרדיס׳, שחררו ׳הגבוהים ביותר׳ את ישוע מנצרת מן המצב המורונטי, ודרך ערוצי ההרקעה הרוחניים והחזירו אותו למעמד של בן פרדיס וריבונות עילאית בסאלווינגטון.
¶ 6. פטרוס מכנס פגישה
6. PETER CALLS A MEETING
6. פטרוס מכנס פגישה
1955 193:6.1 Acting upon the instruction of Peter, John Mark and others went forth to call the leading disciples together at the home of Mary Mark. By ten thirty, one hundred and twenty of the foremost disciples of Jesus living in Jerusalem had forgathered to hear the report of the farewell message of the Master and to learn of his ascension. Among this company was Mary the mother of Jesus. She had returned to Jerusalem with John Zebedee when the apostles came back from their recent sojourn in Galilee. Soon after Pentecost she returned to the home of Salome at Bethsaida. James the brother of Jesus was also present at this meeting, the first conference of the Master’s disciples to be called after the termination of his planetary career.
2018 193:6.1 תחת הנחיותיו של פטרוס, הלכו יוחנן מרקוס ואחרים לקרוא לראשי התלמידים להתכנס יחד בביתה של מרים מרקוס[58]. עד לשעה עשר ושלושים, התכנסו מאה ועשרים מתלמידיו המובילים של ישוע בירושלים כדי לשמוע את הדיווח על דברי הפרידה של ׳המאסטר׳ וללמוד על הרקעתו. החבורה הזו כללה גם את מרים אמו של ישוע. היא חזרה לירושלים עם יוחנן זבדיה כאשר השליחים שבו אליה ממסעם האחרון בגליל. היא שבה לביתה של שלומית בבית צידה מעט לאחר פנטקוסט. יעקב אחי ישוע נכח אף הוא בפגישה זו, הפגישה הראשונה של תלמידי ׳המאסטר׳ שכונסה לאחר שסיים את הקריירה שלו בפלנטה.
1955 193:6.2 Simon Peter took it upon himself to speak for his fellow apostles and made a thrilling report of the last meeting of the eleven with their Master and most touchingly portrayed the Master’s final farewell and his ascension disappearance. It was a meeting the like of which had never before occurred on this world. This part of the meeting lasted not quite one hour. Peter then explained that they had decided to choose a successor to Judas Iscariot, and that a recess would be granted to enable the apostles to decide between the two men who had been suggested for this position, Matthias and Justus.
2018 193:6.2 שמעון פטרוס מינה עצמו לדבר בשם אחיו השליחים ומסר דיווח מרטיט אודות פגישתם האחרונה של האחד עשר עם ׳המאסטר׳, תוך שתיאר ברגש את דברי הפרידה ואת היעלמותו של ׳המאסטר׳ מעיניהם. הייתה זו פגישה שמעולם לא התקיימה קודם לכן בעולם הזה[59]. החלק הזה של הפגישה ארך פחות משעה. פטרוס אז הסביר שהם החליטו לבחור במישהו שיתפוס את מקומו של יהודה איש-קריות, ושהם יצאו להפסקה כדי שהשליחים יוכלו להחליט בין שני המועמדים לתפקיד, מָתיאַס ויוּסטוּס.
1955 193:6.3 The eleven apostles then went downstairs, where they agreed to cast lots in order to determine which of these men should become an apostle to serve in Judas’s place. The lot fell on Matthias, and he was declared to be the new apostle. He was duly inducted into his office and then appointed treasurer. But Matthias had little part in the subsequent activities of the apostles.
1955 193:6.4 Soon after Pentecost the twins returned to their homes in Galilee. Simon Zelotes was in retirement for some time before he went forth preaching the gospel. Thomas worried for a shorter period and then resumed his teaching. Nathaniel differed increasingly with Peter regarding preaching about Jesus in the place of proclaiming the former gospel of the kingdom. This disagreement became so acute by the middle of the following month that Nathaniel withdrew, going to Philadelphia to visit Abner and Lazarus; and after tarrying there for more than a year, he went on into the lands beyond Mesopotamia preaching the gospel as he understood it.
2018 193:6.4 מעט לאחר פנטקוסט שבו התאומים לביתם שבגליל. שמעון הקנאי פרש לזמן מה בטרם המשיך להטיף לבשורה. תומאס דאג במשך תקופה קצרה יותר ואז חידש את פעילויות ההוראה. נתנאל חלק יותר ויותר על דעתו של פטרוס ביחס לכך שההטפה אודות ישוע תפסה את מקום בשורת המלכות הקודמת. במהלך החודש שלאחר מכן הפכו חילוקי הדעות לקשים במידה שהביאו לפרישתו של נתנאל, אשר הלך לפילדלפיה לבקר את אבנר ואלעזר; ולאחר שנשאר שם במשך יותר משנה, המשיך לארצות שמעבר למסופוטמיה שם הטיף לבשורה כפי הוא הבין אותה.
1955 193:6.5 This left but six of the original twelve apostles to become actors on the stage of the early proclamation of the gospel in Jerusalem: Peter, Andrew, James, John, Philip, and Matthew.
2018 193:6.5 כך נותרו ששה משניים עשר השליחים המקוריים על זירת הפעולה של ראשית פעילויות ההטפה לבשורה בירושלים: פטרוס, אנדראס, יעקב, יוחנן, פיליפוס ומתי.
1955 193:6.6 Just about noon the apostles returned to their brethren in the upper chamber and announced that Matthias had been chosen as the new apostle. And then Peter called all of the believers to engage in prayer, prayer that they might be prepared to receive the gift of the spirit which the Master had promised to send.
2018 193:6.6 במסוך לחצות היום שבו השליחים לאחיהם באולם העליון והכריזו על כך שמתיאס נבחר כשליח החדש. ואז קרא פטרוס לכל המאמינים להתפלל, כדי להתכונן לקבל את מתת הרוח ׳שהמאסטר׳ הבטיח לשלוח.
¶ הפניות
¶ ביבליה
- ↑ 193:0.2 השיח של ישו למנהיגים: לו 24:44-48.
- ↑ 193:0.2 אמר: ישו חייב לחזור לאבא: יוח 7:33-34; יוח 14:12b,28; יוח 16:5,10,16,28; יוח 20:17.
- ↑ 193:0.2 מסופר על מוות ותחיית המתים: מתי 16:21; מתי 17:22-23a; מתי 20:17-19; מתי 27:63; מר 8:31; מר 9:31; מר 10:32-34; לו 9:22,31,43b-44; לו 18:31-33; לו 24:7,46; יוח 14:28a; יוח 20:9.
- ↑ 193:0.3 גילה את אביך שבשמים: מתי 5:16,45,48; מתי 6:1,9,14; מתי 6:26,32; מתי 7:11,21; מתי 10:32-33; מתי 11:25; מתי 12:50; מתי 15:13; מתי 16:17; מתי 18:10,14,19,35; מתי 23:9; מר 11:25-26; לו 10:21; לו 11:2,13.
- ↑ 193:0.3 אתם בני אלוהים עלי אדמות: דה א׳ 22:10; תה 2:7; יש 56:5; מתי 5:9,16,45; לו 20:36; יוח 1:12-13; יוח 11:52; השל 17:28-29; הר 8:14-17,19,21; הר 9:26; הק ב׳ 6:18; הג 3:26; הג 4:5-7; הא 1:5; הפ 2:15; הע 12:5-8; יו א׳ 3:1-2,10; יו א׳ 5:2; יוחנן 21:7; ש ב׳ 7:14.
- ↑ 193:0.3 נולד מהרוח: יוח 3:3-8.
- ↑ 193:0.3 ילדי האור: לו 16:8; יוח 12:36; הא 5:8; הת א׳ 5:5.
- ↑ 193:0.4 לך תטיף לאהבת אלוהים: מתי 24:14; מתי 28:19-20a; מר 13:10; מר 16:15; לו 24:47; יוח 17:18; השל 1:8b.
- ↑ 193:0.4 בשורת המלכות: מתי 3:2; מתי 4:17,23; מתי 5:3,10,19-20; מתי 6:33; מתי 7:21; מתי 8:11; מתי 9:35; מתי 10:7; מתי 11:11-12; מתי 12:28; מתי 13:11,24,31-52; מתי 16:19; מתי 18:1-4,23; מתי 19:14,23-24; מתי 20:1; מתי 21:31,43; מתי 22:2; מתי 23:13; מתי 24:14; מתי 25:1,14; מר 1:14-15; מר 4:11,26,30; מר 9:1:47; מר 10:14-15,23-25; מר 12:34; מר 14:25; מר 15:43; לו 4:43; לו 6:20; לו 7:28; לו 8:1,10; לו 9:2,11,27; לו 9:60,62; לו 10:9-11; לו 11:20; לו 12:31-32; לו 13:18,20,28,29; לו 14:15; לו 16:16; לו 17:20-21; לו 18:16-17,24-25; לו 19:11; לו 21:31; לו 22:16,18; לו 23:51; יוח 3:3,5; הר 14:17; הק א׳ 4:20; הק א׳ 6:10.
- ↑ 193:0.5 החיים מתגברים על המוות: יוח 10:17-18.
- ↑ 193:0.5 תחיית מתים: מתי 27:52-53; יוח 5:25-29.
- ↑ 193:0.5 אהבה כמו שישוע אוהב אותך: יוח 13:34-35; יוח 15:12.
- ↑ 193:0.5 אנחנו בני אלוהים עלי אדמות: דה א׳ 22:10; תה 2:7; יש 56:5; מתי 5:9,16,45; לו 20:36; יוח 1:12-13; יוח 11:52; השל 17:28-29; הר 8:14-17,19,21; הר 9:26; הק ב׳ 6:18; הג 3:26; הג 4:5-7; הא 1:5; הפ 2:15; הע 12:5-8; יו א׳ 3:1-2,10; יו א׳ 5:2; יוחנן 21:7; ש ב׳ 7:14.
- ↑ 193:0.5 להטיף בשורה לכל העולם: מתי 24:14; מתי 28:19-20a; מר 13:10; מר 16:15; לו 24:47; יוח 17:18; השל 1:8b.
- ↑ 193:0.5 קיבל בחופשיות, בחופשיות לתת: מתי 10:8.
- ↑ 193:0.5 מתה בירושלים: לו 24:49; השל 1:4.
- ↑ 193:0.5 אני איתך תמיד: מתי 28:20.
- ↑ 193:1.2 אני תחיית המתים והחיים: יוח 11:25.
- ↑ 193:1.2 לידה רוחנית: יוח 3:3-7.
- ↑ 193:1.2 באמונה: חיי נצח: יוח 3:15-16.
- ↑ 193:1.2 כל בני האדם הם בני אלוהים: דה א׳ 22:10; תה 2:7; יש 56:5; מתי 5:9,16,45; לו 20:36; יוח 1:12-13; יוח 11:52; השל 17:28-29; הר 8:14-17,19,21; הר 9:26; הק ב׳ 6:18; הג 3:26; הג 4:5-7; הא 1:5; הפ 2:15; הע 12:5-8; יו א׳ 3:1-2,10; יו א׳ 5:2; יוחנן 21:7; ש ב׳ 7:14.
- ↑ 193:1.2 בני אמונה לעולם לא מתים: דנ 12:2; מתי 19:16,29; מתי 25:46; מר 10:17,30; לו 10:25; לו 18:18,30; יוח 3:15-16,36; יוח 4:14,36; יוח 5:24,39; יוח 6:27,40,47; יוח 6:54,68; יוח 8:51-52; יוח 10:28; יוח 11:25-26; יוח 12:25,50; יוח 17:2-3; השל 13:46-48; הר 2:7; הר 5:21; הר 6:22-23; הג 6:8; טי א׳ 1:16; טי א׳ 6:12,19; טי 1:2; טי 3:7; יו א׳ 1:2; יו א׳ 2:25; יו א׳ 3:15; יו א׳ 5:11,13,20; יהודה 1:21; יוחנן 22:5.
- ↑ 193:1.2 למד את אהבת אלוהים לעולם: מתי 24:14; מתי 28:19-20a; מר 13:10; מר 16:15; לו 24:47; יוח 17:18; השל 1:8b.
- ↑ 193:1.2 פולחן ברוח ובאמת: יוח 4:23-24.
- ↑ 193:1.2 אמונה מצילה את נשמתך: מר 16:16.
- ↑ 193:1.2 פירות הרוח: הג 5:22-23; הא 5:9.
- ↑ 193:1.2 ספר חדשות טובות לעולם: מתי 24:14; מתי 28:19-20a; מר 13:10; מר 16:15; לו 24:47; יוח 17:18; השל 1:8b.
- ↑ 193:1.2 אני איתך תמיד: מתי 28:20.
- ↑ 193:2.2 נולד מהרוח: יוח 3:3-7.
- ↑ 193:2.2 לחם חיים: יוח 6:33-35,48; יוח 6:51,58. מי חיים: יוח 7:38.
- ↑ 193:2.2 רעב וצמא ל(אלוהים): מתי 5:6.
- ↑ 193:2.2 אבא שלח אותי: יוח 5:23,30,36-37; יוח 6:44,57; יוח 8:16-18,29,42; יוח 10:36; יוח 12:49; יוח 17:21,25; יוח 20:21.
- ↑ 193:2.2 ועדה גדולה: מתי 24:14; מתי 28:19-20a; מר 13:10; מר 16:15; לו 24:47; יוח 17:18; השל 1:8b.
- ↑ 193:2.2 פירות הרוח: הג 5:22-23; הא 5:9.
- ↑ 193:2.2 אמונה ללא מעשים מתה: יע 2:17.
- ↑ 193:2.2 נדרש לשאת פרי טוב: מתי 3:10; מתי 7:16-20; מתי 12:33; לו 3:9; לו 6:43-44; לו 13:6-9; יוח 15:7-8,16.
- ↑ 193:2.2 היכנס לממלכה כילד: מתי 18:2-5; מתי 19:13-14; מר 9:36-37; מר 10:13-15; לו 9:46-48; לו 18:16-17.
- ↑ 193:2.2 אבל לגדול ברוח: הא 4:14-15; פט א׳ 2:2; פט ב׳ 3:18.
- ↑ 193:2.2 שלוותי אני עוזבת: יוח 14:27.
- ↑ 193:3.1 הופעתו האחרונה של ישוע: השל 1:4,6.
- ↑ 193:3.2 להישאר בירושלים: לו 24:49.
- ↑ 193:3.2 אני הולך לאבא: יוח 7:33-34; יוח 14:12b-28; יוח 16:5,10,16,28; יוח 20:17.
- ↑ 193:3.2 רעיון מוטעה של רוח האמת: השל 1:6-8.
- ↑ 193:3.2 כמו שאלוהים שלח אותי, אני שולח אותך: יוח 17:18; יוח 20:21.
- ↑ 193:3.2 אוהבים אחד את השני: הר 13:8-10; הת א׳ 4:9; פט א׳ 1:22; יו א׳ 3:11,23; יו א׳ 4:7,11-12; יו ב׳ 1:5. אהבו זה את זה כמו ישוע: יוח 13:34-35; יוח 15:12,17.
- ↑ 193:3.2 לא טוב להיות לבד: בר 2:18a.
- ↑ 193:3.2 אף אדם לא חי לעצמו: הר 14:7.
- ↑ 193:3.2 אם רוצים להיות חברים, היו ידידותיים: מש 18:24.
- ↑ 193:3.2 נשלח שניים ושתיים: מר 6:7; לו 10:1.
- ↑ 193:4.3 תלמידים גדלו בחסד, ידע: פט ב׳ 3:18.
- ↑ 193:5.1 הר התעלות: לו 24:50a.
- ↑ 193:5.2 מתה בירושלים: לו 24:49; השל 1:4.
- ↑ 193:5.2 שלח רוח של אמת: יח 11:19; יח 18:31; יח 36:26-27; יוא 2:28-29; לו 24:49; יוח 7:39; יוח 14:16-18,23,26; יוח 15:4,26; יוח 16:7-8,13-14; יוח 17:21-23; השל 1:5,8a; השל 2:1-4,16-18; השל 2:33; הק ב׳ 13:5; הג 2:20; הג 4:6; הא 1:13; הא 4:30; יו א׳ 4:12-15.
- ↑ 193:5.2 להכריז בשורה חדשה: מתי 24:14; מתי 28:19-20a; מר 13:10; מר 16:15; לו 24:47; יוח 17:18; השל 1:8b.
- ↑ 193:5.2 ברכה אחרונה: לו 24:50b-51a.
- ↑ 193:5.3 ההתעלות: מר 16:19; לו 24:51b; השל 1:9.
- ↑ 193:5.5 ריבונותו של ישו אישרה: מר 16:19.
- ↑ 193:6.1 המפגש הראשון של השליחים: השל 1:12-14.
- ↑ 193:6.2 סדר היום: השל 1:15-23.
- ↑ 193:6.3 מתיאס נבחר: השל 1:24-26.